חומוס

לחומוס מקום של כבוד בחיי
אני והחומוס מנהלים יחסים של אהבה ושינאה כמו כל זוג נשוי.
שנאה כי בגללך אני משמין.
אבל בזכות הכבוד לו זכה במהלך שנות הכרותינו , אני מרגיש צורך לומר לו כמה מילים.

חומוס יקירי ,

התמכרות

ראשית אני חייב לומר שאני כועס , אתה אחראי ל 15% ממשקל גופי .
ואתה יודע מה , אפילו אם זה לא בגללך באופן ישיר , אתה לא מוכן להכנס לפה שלי ללא כמה פיתות חמות וטריות.
אז כבר זה לא פייר.

ההכרות החלה כנראה עוד שהייתי בשא"ש ((בבטן של אמא שלי)
כשאימי אכלה מדי פעם חומוס כישראלית ממוצעת.
אני כבר צעקתי ובעטתי "אמא עוד פיתה ולא לשכוח חריף!!!"

כשנגמר ההריון באתי לעולם במשקל 3.1 מתוכם 250 גרם חומוס צבר .
וכך נולד גם המשפט "תינוק עושים מאהבה או לא עושים בכלל"

כל פעם שינקתי חלב ,בכיתי
חשבתי שאני אוכל חומוס מקולקל
עד היום כשאני שותה חלב אני רץ לשרותים.
אשתי אומרת שיש לי מחסור באנזים המפרק לקטוז
אני אומר לה "שהחומוס מקולקל".

על סקרים ושקרנים

ממוצע הצריכה השנתי לכל ישראלי
וממחקר שנערך ע"י ד"ר מינה צמח או כל שקרן אחר
הוא כ 5.5 ק"ג לשנה לאדם.
איך ?????
כל שבוע אני מכניס קילו חומוס למקרר
ובחישוב פשוט , קילו כפול 52 שבועות יוצא 52 קילו . אני אוכל 2/3 ו 1/3 אישתי
יוצא שאני מתפנק ב 34 קילו לפחות של ממרח אהוב בשנה.
"5.5 ק"ג עלייק".
אגב עד היום בינקתי את עצמי (בערבית) ב 38 גילי * 34 קילו = 1 טון ו200 ק"ג חומוס.(1292 קילו)
זאת בהנחה שאני מנגב מרגע היוולדי.

החומוס האמיתי הראשון שלי

אני זוכר , בגיל 6 ביום הראשון ללימודי כיתה א אבי אמר לי
"אני סומך עליך"

ואיך זה מתקשר ?
בסוף אותו שבוע ביום שבת הוא לקח אותי לטעום את החומוס הכי טעים שאכלתי
ומאז במשך 10 שנים לפחות כל שבת כמו שעון.
אני בחומוס של אחמד בקלקיליה .
אני לא אשכח לעולם כיצד הייתי מחכה ליום שבת
לעשות את סיבוב הקניות של הירקות והפירות שבסופו היינו מגיעים לאחמד וחברו שתום העין (המקומיים קראו לו משה דיין).
היינו נכנסים למטבח , אבי היה מזמין לכל אחד מנה גדולה של חומוס
עם פיתות שיש רק לערבים.
מיד הגיע צלחת ובה בצל ירוק ועגבנייה טריה חתוכה לרבעים מעט שמן זית שטופטף מלמעלה.
וכמה פלאפלים חמים וגדולים שהוסיפו לאווירה.

התאוריה של החבר רועי (מקבל את דעתו לחלוטין):

אחרי הביס הראשון הכל נראה אחרת .
איך אומר רועי : החומוס הוא הבסיס האמיתי לשלום .
ומי שיביא את השלום זה חומוס טוב במסעדה ערבית.

הניגוב הראשון

חומוס מעולה גורם לי פשוט להתאהב בכל אדם הנמצא לידי ולוותר על כל נכסי,רכושי, הוני, עקרונותיי, אמונותיי וכיוצב.
דוגמא :
אני נמצא במסעדה ערבית
מביא את הניגוב הראשון מהצלחת ומעמיס על הפיתה כמות יפה של חומוס טרי וחם.
דוחף לפה עם ביס מהעגנייה הצוננת ונותן ביס לבצל ירוק.
בדיוק אבל בדיוק ברגע זה
אני במצב בו אין מסמך שאני לא חותם עליו
לרעייתי אכיר במילים שמתחילות בעמנואל ונגמרות בדיזל.
לשכניי אני מוותר על זכויות בניה עתידיות.
לילדיי שיהיו בעזרת השם אקנה צעצועים ללא תקרת מחיר .
ולערביי אכלול הסכם שלום ובו מסירת כל השטחים (כולל הלא כבושים)
וגם ...
התאסלמות מרצון.

האושר גדול.

חומוסיות

אני מרגיש צורך לספר על המקומות אשר השאירו חותם, חיוך גדול, קילו יותר ו 20 ש"ח פחות.
קלקיליה במסעדה של אחמד (עד היום אנחנו בקשר עם אחמד שמגיע לבית אבי פעמיים בשנה)
תנעמי ברעננה אחוזה פינת בר אילן
החומוס ביונס בצומת דרור השרון.
מרכז החומוס האסלי (רח' יפת 72 ביפו) אין דברים כאלה.
חומוס עלי קרוואן ביפו (אין מה לעשות המקום קנה את שמו ביושר רב)
החומוס של אייל ודורון בכרם התימנים ת"א
החומוס באלאבור צומת אום אל פחם.
נימר בצומת גולני.

חומוס וחברים

הרבה מחבריי חולים ושותפים לחווית החומוס.

ולסכום :

אינשאלה נגיע לגיל 90 ול 3 טון חומוס.